עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול ידע בענן
11/12/2019 10:13
Michal Hadar

1.      ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS.

 

א.      מהם היתרונות שהארגון מצפה להם

 

היתרונות הבולטים של שימוש בשירותי ענן הם:

-        חסכון בעלויות – בעיקר עלויות פיזיות (חשמל, תשתיות, תחזוקה, כוח אדם וכו')

-        נפח אחסון גדול יותר

-        השימוש בשירותי ענן החברה מקבלת תמיכה מחברה חיצונית באופן כזה המאפשר לה לקבל מידע ושירות שבכוחו לשפר את ביצועי החברה על ידי יישום נכון וניהול ידע באופן יעיל באמצעות הענן.

-        גיבוי בטוח עבור המידע של הארגון - מושקעים בענן מאמצים גדולים באבטחת מידע ולכן גם יאפשר שמירת על בטחון המידע וגיבויו.

-        נגישות גבוהה יותר - ניתן לגשת למידע אשר נמצא בענן מכל מקום ובכל זמן

 

ב.      מנה שלושה תנאי סף להצלחה

 

שלושת תנאי הסף להצלחה הם:

1.      אבטחה - אבטחת מידע בעלת חשיבות מכרעת וזאת מכיוון שמחשוב ענן מחייב אפשרויות גישה של אנשים לא מורשים למידע הארגוני, בין אם מדובר גישה למידע במרכז המחשבים של ספק הענן, ובין אם מדובר בגישה למידע בעת העברת המידע ממרכז המחשבים של הספק לעמדת הלקוח. לכן, נבחר חברה חיצונית בעלת מוניטין אבטחת מידע הטוב ביותר, כיוון שנרצה להסתמך על כך שהמידע שלנו נמצא בידיים הטובות ביותר ומאובטח כראוי.

2.      תקשורת - ישנה חשיבות לבחירת חברה חיצונית בעלת כלי תוכנה וחומרה מתקדמים ההולמים את הסטנדרטים להם אנו נדרשים שכן בעזרת אלו נוכל להבטיח תקשורת ומעברי מידע איכותיים ומהירים.

3.      יחסים בין החברה לחברה החיצונית - רצוי מאוד לשמור במהלך הפעילות השוטפת על יחסי עבודה תקינים וטובים עם החברה החיצונית. חברה זו מחזיקה בידע שלנו אשר הוא הנכס החשוב ביותר של החברה בהתאם חשוב לשמור אותה נאמנה ומחויבת לנו בכדי להבטיח עתיד טוב ושיתוף ארוך זמן..

 

 

2.      מתי יש צורך במחשוב קצה

 

במחשוב קצה עיבוד הנתונים מתבצע על הרכיבים עצמם או בסמוך אליהם, כלומר ללא שימוש בשרת מרכזי או בענן. דבר זה יאפשר קיצור זמן התגובה, קיצור זמן ההשהיה והקטנת כמות הנתונים שמועברת לענן. לרוב נבצע עיבוד במחשוב קצה כאשר מדובר במקום מרוחק כמו אסדת קידוח גז בלב ים, או כאשר נרצה להיות עצמאיים ולא מחוברים לרשת האינטרנט על מנת לשמור על אבטחת מידע כמו מכונות אוטונומיות (לא נרצה להסתכן בהשתלטות על המכונית באמצעות סייבר דרך הענן).

 

3.      בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים?

 

מחסן נתונים (אנגלית: Data Warehouse) הוא בסיס נתונים המשמש מערכות תומכות החלטה. הנתונים לרוב מיוצאים ממערכת אחת או מספר מערכות תפעוליות לשם הסקירה ותומכת בקבלת החלטות בארגון.

 

אגם נתונים הוא שיטת אחסון נתונים בתוך מערכת או מאגר, בפורמט הטבעי, המאפשרת צירוף של נתונים בצורות וסכימות מבניות שונות.

 

אנו נבחר להשתמש במחסן הנתונים. מחסן הנתונים יכול לשרת אותנו הכי טוב למטרה זו כיוון שמחסן הנתונים ישמש לנו מאגר אחסון וניתוח מידע לצורך קבלת החלטות תוך המתמקדות בנתונים הרלוונטיים לשיווק המוצרים. באמצעות מחסן הנתונים נוכל למקד את עיבוד וניתוח המידע לקבלת ההחלטה הדרושה בנושא שיווק בהתאם לתוצאות הפעילות של הלקוחות.

0 תגובות
ניהול ידע - תחקירים
27/11/2019 19:00
Michal Hadar

בעיית התחקירים בצה"ל

בצה"ל, כמו בארגונים גדולים אחרים, נוהגים לתחקר אירועים חריגים על מנת להפיק מהם לקחים לעתיד. לרוב מתחקרים בצה"ל מקרים בהם התרחשויות שליליות או מזיקות, ומטרת התחקיר הינה להפיק לקחים אשר ימנעו או יצמצמו את הסיכוי להתרחשות דומה בעתיד. תחקירים גדולים נערכים בצבא לאחר אירועים גדולים כמו מלחמה או מבצע צבאי, וגם לאחר אירועים קטנים כמו טעות של שומר בש"ג של בסיס.

על פי דו"ח מבקר המדינה, קיימים ליקויים באופן עריכת תחקירים והפקת הלקחים בצה"ל. ישנה בעיה בביצוע תחקירים לאירועי עבר, במקרים רבים בוחר צה"ל לא לבצע תחקיר, ובמקרה והתחקיר מבוצע, לעיתים קרובות הוא לא מפורסם ולא ניתן ללמוד ממנו להמשך.

במהלך ביצוע תחקיר עולות עובדות לא נעימות למפקד/קצין כך שבפעמים רבות אי ביצוע התחקיר או ביצוע תחקיר חלקי ולא ממצא מגיעה מדרגים נמוכים במיוחד בהתחשב בעובדה כי אם יעלה בתחקיר שהמפקד/קצין שגה או לא תפקד על פי הנהלים יהיו לזה השלכות משמעתיות.

כמו כן, במהלך ביצוע התחקיר אשמה למקרה כל שהוא יכולה ליפול או להתפשט גם לדרגי הפיקוד הבכירים, מעבר לכך יישום הלקחים מכל מיני אירועים יכול להצריך שינוי ארגוני, הזרמת תקציבים ושינוי נהלים. הללו יכולים להכביד על פעילות הארגון ובמקרה של צה"ל מדובר בפגיעה בפעילות השוטפת שלו.

לאור הנקודות שהוצגו, ניתן לראות כי קיימת בעיה משמעותית של ניהול ידע בצה"ל בנושא התחקירים. אין מקום מסודר בו ניתן לגשת וללמוד מהתחקירים שנעשו בעבר, ואין תרבות ארגונית של למידה מתחקירי העבר.

 

כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?

המפעילים כיבו על דעת עצמם את גלאי מפלס הנוזלים שתפקידו למנוע את זליגת חומר הגלם מהריאקטור. המפעילים פעלו בניגוד להנחיות במפעל וגרמו לנזק. במידה ומדובר בחומר גלם מסוכן, למעשיהם אף היו השלכות חמורות יותר.

לטעמי, המפעילים היו צריכים לדווח לממונה עליהם על התראות שווא רבות, ולפעול בהתאם להמלצותיו.

לדעתי אין טעם להעניש את המפעילים, אלא להשתמש במקרה שקרה על מנת ללמד ולחנך את המפעילים וגם את שאר עובדי הארגון כיצד יש לפעול במקרים כאלה. יש לערוך תחקיר וללמוד ממנו לפעמים הבאות על מנת למנוע מקרים כאלה בעתיד ולפרסם נהלים ברורים שאולי לא היו קיימים קודם לכן.

אני מאמינה כי תחקור יעיל, והפצת הלקחים העולים מן המקרה לכלל הגורמים הרלוונטיים יאפשר למידה בארגון, ושיפור התגובה בעתיד לנוכח אירועים כאלו, דבר זה יתרום הרבה יותר מאשר עונש למפעילים שעברו על הנהלים. במידה והוחלט לתת עונש, הייתי נותנת עונש קטן בנוסף לתחקיר ולא במקומו.

 

0 תגובות